#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמה. למדנו במשנה כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר. למאי נפק""מ ומה החידוש?"	"א. שמגרשה בגט. דסד""א הואיל וכתיב ולקחה לו לאשה ויבמה, עדיין יבומי הראשון עליה ותצא בחליצה ולא בגט, קמ""ל.<br>ב. ומחזירה אם רצה, דסד""א מצוה דרמיא רחמנא עליה עבדה והשתא תיקום עליה באיסור אשת אח, קמ""ל."	יבמות לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו. מה עדיף ומדוע 1) חליצת גדול או ביאת קטן ממנו 2) חליצת גדול או חליצת קטן ממנו? (לט. - לט:)	"1) פליגי בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי. חד אמר ביאת קטן עדיפא דהא מצוה ביבום. וחד אמר חליצת גדול עדיפא דבמקום גדול ביאת קטן ממנו לאו כלום שהרי המצוה מוטלת על הגדול. ואית דאמרי בביאה כו""ע לא פליגי דביאת קטן עדיפא.<br>2) לאית דאמרי פליגי בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי. חד אמר חליצת גדול עדיפא דהא מצוה בגדול. וחד אמר כי אמרינן מצוה בגדול לענין יבום אבל לענין חליצה כהדדי נינהו."	יבמות לט. - לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמז. מה הדין 1) כשאינה רוצה להתייבם ונותנת אמתלא לדבריה 2) כששניהם רוצים לייבם? (לט: ותוס')	"1) לרש""י אם אין יכולים להטעותו כופים אותו לחלוץ. לתוס' (ד""ה אמר) רק באלו שכופים להוציא מן הבעל כופים אותו לחלוץ אבל בשאר אמתלא אין כופים.<br>2) לרש""י אין כופים אותו לחלוץ. לר""ת אין כופין לחלוץ רק באלו שיודעים שמכוונים לשם מצוה כגון שבאו לפנינו לחלוץ אבל באחרים אין מניחים לייבם אלא כופים אותו לחלוץ."	יבמות לט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמח. מה ההלכה בכונס את יבמתו לשם נוי? (לט: ותוס')	"לאבא שאול כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיניו להיות הולד ממזר. ולחכמים יבמה יבוא עליה מכל מקום. לר""ת (בתוד""ה אמר) הלכה כאבא שאול. וכתבו התוס' שר""ח פסק כאן כחכמים שמצות יבום קודמת וחזר בו בפ' מצות חליצה ופסק דמצות חליצה קודמת."	יבמות לט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמט. כיצד מתפרשת הברייתא 1) יכול תחזור היבמה להתירה הראשון ת""ל יבמה יבוא עליה מצוה 2) יכול יחזרו שיירי המנחה להיתרם הראשון ת""ל מצות תאכל במקום קדוש מצוה? (לט: - מ. ותוס')"	"1) לאבא שאול יכול תחזור להיתרה הראשון רצה לשם נוי כונסה רצה לשם אישות כונסה ת""ל יבמה יבוא עליה למצוה לשם מצות יבום. לחכמים יכול תחזור להיתרה הראשון רצה כונסה רצה חולץ לה ת""ל יבמה יבוא עליה, מצוה עליו ליבמה יותר מן החליצה.<br>2) לחכמים יכול תחזור להיתרה הראשון רצה הוא אוכלה רצה כהן אחר אוכלה ת""ל מצות תאכל, ופירשו התוס' (ד""ה רצה) דמצוה שיאכלו דוקא כהנים של אותו משמר או של אותו בית אב א""נ שהכהן המקריב יאכל חלק ממנה ואת הנותר יאכלו שאר הכהנים.<br>לאבא שאול יכול תחזור להיתרה הראשון שרצה מצה אוכלה רצה חלוט אוכלה ת""ל מצות תאכל, דבעינן מצה מעליתא ולא חלוט."	יבמות לט: - מ. ותוס'		
